אודות

מקורותינו גדושים בתיאור של פעילויות מוסיקליות, הדבר משקף היטב את חשיבותה של המוסיקה בחיי הקהילות היהודיות מאז ומתמיד. מעמדה של המוסיקה מוצא את ביטויו כבר בראשית הבריאה: "ותלד עדה את יבל הוא היה אבי יושב אוהל ומקנה "(בראשית ד,כ), ומיד לאחר מכן :"ושם אחיו יבל הוא היה אבי כל תופש כינור ועוגב", וזה אכן יכול לשקף את מיקומה החשוב של המוסיקה בחיי החברה. בכל דור ודור נמשכת השירה בישראל, והיא באה לידי ביטוי בתפילות, בפיוטים ובשירי שבח חדשים לה'.

גדולה היא עוצמתן של השירה והנגינה כאמצעים המביאים להתרוממות רוחנית ולחוויות נפשיות עמוקות. 

הרב קוק זצ"ל בספרו אורות ישראל אומר: "…רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת האדם, תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית…". אחד הכלים למימוש רעיון זה הוא המוסיקה, על גווניה, לחניה ותכניה, ובכללם היצירות השירים והפיוטים השגורים בפי העם. כמו גם שירי זמר הם אמנות מיוחדת הנוצרת מהמיזוג של שתי אמנויות שונות: השירה (הפואסיה) והמוסיקה, ומתוך שילוב זה נושאים שירים תכנים ומשמעויות הן בשפה המילולית, והן בשפה המוסיקלית. כאשר המוסיקה והשירה פועלות במשותף ועולות בקנה אחד, והעברת המסרים היא משמעותית . שילוב זה מתאפשר בזכות שתי האונות של המוח, המופעלות בו זמנית, ולכן המסרים נקלטים בצורה חווייתית המשאירה חותם עמוק בלבם של הלומדים.

העיסוק במוזיקה ושירי זמר של העם היהודי לדורותיו מעניק פרספקטיבה והסתכלות רחבה על תופעות אנושיות, חברתיות ולאומיות  "ניגון וכלי שיר יש להם כח גדול להמשיך את האדם לה' יתברך. על כן טוב לאדם להרגיל את עצמו להחיות את עצמו בכל פעם על ידי איזה ניגון, לשמח את נפשו ולדבק את עצמו לה' יתברך" (ר' נחמן מברסלב). גדולה היא עצמתן של השירה והנגינה כאמצעים המביאים להתרוממות רוחנית ולחוויות נפשיות עמוקות ומאפשר ללומד להגיע למשמעויות עמוקות ולחיבור לערכים ולאמונות שליוו את עם ישראל לאורך כל הדורות .

החיבור בין תפילה למנגינה הוא עתיק יומין. יסודותיו שקועים בתולדות דרכי עבודת ה' שלנו כבר מימי המקדש, כאשר בזמן הקרבת הקרבנות הלווים שרו שיר של יום "אמר רב יהודה אמר שמואל: כהנים ולווים וישראלים מעכבין את הקורבן. במתניתא תנא רבי שמעון בן אלעזר: כהנים ולווים וכלי שיר מעכבין את הקורבן. במאי קמיפלגי? (במה נחלקו) מר סבר: עיקר שירה בפה, ומר סבר עיקר שירה בכלי" (תענית כז',עא).

גם בתקופות מאוחרות יותר, בימי הגאונים והראשונים, נתחברו לשם עבודת ה' שירי הבקשות והפיוטים על ידי רבי סעדיה גאון, ר' שלמה אבן גבירול ר' יהודה הלוי ואחרים. מאז התגלגלה, נתקדשה ונשתמרה מסורת זו עד ימינו בקרב עדות המזרח. במקביל נתחברו גם במזרח אירופה ניגונים בחצרות החסידים, וברגעים המרוממים ביותר של התפילה נעצמו העיניים ונתייחדו המתפללים דווקא באמצעות הניגון עם אביהם שבשמים. "הנה לך תיטב זמרת אנוש על כן, אודך בעוד תהיה נשמת אלוק בי" (רבי שלמה אבן גבירול, "שחר אבקשך" רשות לנשמת כל חי). על כן חשוב מאד להמשיך חוט של תפילה וניגון ביצירה של התלמידים בכלל ותלמידי המגמות בחמ"ד בפרט. חשוב שהתלמידים והתלמידות ישלבו בנגינתם ובשירתם רפרטואר מוסיקלי ישן מול חדש, ינגנו וילחינו  שירים ויצירות  המבטאים את הזהות היהודית והישראלית ובכך תתחזק אמונתם בקב"ה.

אתר חדש זה מיועד לתלמידי ותלמידות החמ"ד הרוצים ליצור לנגן ולשיר מתוך תחושה פנימית עמוקה לשלב בנגינתם ובשירתם טקסטים מוסיקלים וחוץ מוסיקליים  המבטאים את הקול הפנימי והאמוני שבתוכם, וכמובן לשתף את חבריהם ביצירה החדשה והמקורית שיוצרים לבד או עם חברים. מטרתו של האתר להיות במה שיתופית למוסיקה מעניינת המבוצעת בסגנונות שונים ומגוונים.  כמו"כ גם בוגרי החמ"ד : אמנים, יוצרים ומבצעים ,המעונינים לשתף את דור העתיד ביצירתם מוזמנים להעלות לאתר את יצירותיהם , בנגינה ובשירה.